קשה לדמיין את החיים שלנו ללא דלתות שיגנו עלינו ויעניקו לנו פרטיות. דלת היא מצרך חיוני ובסיסי והשימוש בה כל-כך תכוף ושכיח, ללא יוצאים מן הכלל, עד שהחשיבות שלה הופכת כמעט מובנת מאליה.
כל אדם זקוק למרחב פרטי בו יוכל להסתגר מהעולם, להתנהג בטבעיות ולא להיות מושפע באופן מיידי מדברים שמתרחשים מחוץ לחדרו. מפגעים כמו רעש פוגעים ביכולת שלנו להתרכז ומעוררים תגובות של עצבנות ורוגז. בבית המשפחה למשל, קשה לדמיין את השלווה נשמרת לאורך זמן לו לא היה לכל אחד מבני הבית מרחב אינטימי השייך רק לו, ואת היכולת להתבודד או לחלוק עם אחרים בזמנים שונים. האיזון בין הפרטי למשותף הוא איזון עדין, שנשמר באמצעות דלתות פנים.
דלתות פנים בחיי היומיום
נסו לחשוב על כל השימושים השונים של הדלת והחוויות היומיומיות והפרטיות שלנו איתה: הדלת חוצצת בינינו לבין שאר השוהים בבית כשאנו זקוקים לפרטיות - בשעת הנוחיות; כשאנו מתקלחים; מתלבשים או מתפשטים; כשאנו משוחחים בפרטיות בטלפון, עם בן הזוג או חבר קרוב; כשאנחנו מנסים להתרכז בפעולה המצריכה שקט יחסי - כמו קריאה או כתיבת עבודה ללימודים. כמו כן, בשעתנו הרגישה ביותר - בשנתנו - דלתות פנים בבית חוסמות אור מחדרים אחרים, מבודדות מרעשים ומגינות עלינו מרוחות פרצים.
הדלת גם משמשת אותנו להבעת רגשות: כמה פעמים טרקתם דלת פנים בכעס רגעי או השתלטות רגשות? אותה דלת שמעניקה לנו כמה רגעי חסד פרטיים, גם מסוככת עלינו בשעת תרעומת רגשית.
חשיבותן של דלתות פנים בעבודה
גם בעבודה נדמה לעיתים שהדלתות הן היחידות שקשובות לנו באמת: פרטיות במשרד, בחדרי פגישות וכשזקוקים לריכוז מרבי, מתאפשרת כמעט בלעדית הודות לדלתות פנים. מי שאינו זוכה לשליטה מסוימת במידת הרעש במקום העבודה שלו או לכמה רגעים פרטיים נוטה לסבול מעצבנות, תזזיתיות, קטנוניות וחוסר ריכוז. במקרים כאלה הגוף נמצא בכוננות, כשכל רחש מסיח את תשומת הלב מהעבודה עצמה. כתוצאה, עובדים שאינם זוכים לפרטיות נוטים לסבול יותר מתשישות וחרדה. גם מקום העבודה סובל - עובדים אינם ממצים את הפוטנציאל המלא שלהם או מגיעים למלוא תפוקתם.
דלתות פנים, אפוא, הן חלק בלתי נפרד מהמשפחה, מחיי הזוגיות ומההצלחות שלנו בלימודים או בעבודה. לא בלבד שהן מגינות מרעשים או עיניים סקרניות - אלא אף שומרות על מצב הרוח שלנו ודואגות שנהיה שלווים ומרוממים.