דלתות במקורות - חלק ג'

חייהם של בני ישראל ניצלו פעמים רבות בזכות דלתות. קל לשכוח איך פריט יומיומי כל כך לקח חלק מהותי בסיפורי ניסים וגאולה:

דלתות ומכת בכורות

דלתות אחראיות להבחנה המפורסמת ביותר בתנ"ך: סיפור חג הפסח. בני ישראל נצטוו לסמן את בתיהם בדם ערב מכת הבכורות "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר-בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּםאֶל-הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן-הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח-בֵּיתוֹ--עַד-בֹּקֶר" (שמות י"ב, כ"ב). הסימון האדום הוא שהציל את בכורי ישראל והביא לשחרורם מעבדות מצרים.

חיי בני ישראל ניצלים בזכות דלתות

בסיפורו של אהוד בן גרא, לעומת זאת, דלתות הן כלי משחק בידו של השופט המושיע הראשון של ישראל. כדי להציל את שבטי ישראל המשועבדים על ידי עגלון, מלך מואב, מחליט אהוד להתנקש במלך באמצעות חרב פיפיות. בסיום ההתנקשות, חומק אהוד מחוץ לחדרו של המלך וסוגר את הדלתות "וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה, וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעַלִיָּה בַּעֲדוֹ, וְנָעָל" (שופטים ג', כ"ב). נאמניו של המלך רואים בדלתות הסגורות סימן לכך שהמלך עושה את צרכיו בפרטיות, ולכן חולף זמן רב לפני שהם מגלים את דבר הרצח.

דלתות עץ בקודש הקודשים

דלתות זכו למעמד מכובד וחשוב עם בניית בית המקדש הראשון. בנייתו של קודש הקודשים, החדר הפנימי והחשוב ביותר בבית המקדש מתוארת כך " וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר, עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי-שָׁמֶן;" (מלכים א' ו', ל"א). דלתות עץ מעצי זית הגנו על ארון הברית ולוחות הברית שבתוך הדביר, ומנעו כניסתם של אנשים אליו. דלתות הדביר היו פתוחות רק בפני הכהן הגדול ביום הכיפורים, ומכאן שהבחינו בין היום הקדוש ביותר בשנה לבין שאר המועדים.

לסיכום, לדלתות שימושים רבים, חברתיים ומטאפוריים, ומכאן מקומן בפולקלור ובספרות. מקורן של המטאפורות שנקשרו בדלתות בסיפורי התנ"ך, ומאז ועד היום אנו באים במגע עם הפריט החשוב הזה מבלי לתת על כך את הדעת. אין ספק, שאחרי התבוננות מעמיקה יותר במקורות, לדלתות מגיעה הערכה מחודשת.